תקני קידוד בעולם

החלק הראשון הוא מספור/קוד הפרויקט שצריך להיות באורך של בין שניים לשישה תווים, ומכיל אותיות או מספרים
הפורמט הזה חייב לשמש את כולם בפרויקט - חלפו הימים שבהם לכל יועץ יש קוד או מספר משלו עבור הפרויקט, מי שמגדיר את הקוד הזה בדרך כלל הוא מנהל המודל בשיתוף הלקוח (אם הוגדר ב EIR) בתכנית למימוש BIM 

החלק הבא מגדיר מי יצרן התוצר / מידע -כלומר שם החברה או הקוד שמייצג את החברה
והקוד הזה צריך להיות באורך של בין שלושה לשש תווים - שוב באותיות או מספרים,  הקוד חייב להיות ייחודי לכל חברה מכיון שזה המידע שאומר מי אחראי ליצירת אותם תוצרים שהקידוד מתייחס אליהם.

החלק הבא מתייחס לחלק או אזור מסוים בפרויקט. לדוגמא אם בפרויקט יש מספר מבנים
או חלוקה אחרת של הפרויקט. אם תוצר או מודל מתייחס לכל החלקים בפרויקט יש לתת לו את ההפניה '00'.
השדה יהיה תמיד באורך תו אחד או שניים ושוב יכיל רק אותיות או מספרים.

החלק הבא מתייחס למפלס ששייך לאותו התוצר והוא תמיד יכיל שני תווים של אותיות ו/או מספרים.
אם מדובר בתוצר שמתייחס למספר מפלסים , יש להשתמש  ב 'ZZ'. אם הוא לא מתייחס בכלל למפלס נכתוב XX' קומת קרקע GF , '00, כאשר 00 מתייחס למפלס הכניסה/המסד של המבנה. לטבלה המלאה ניתן לגשת כאן

החלק הבא מתייחס לסוג המידע שהתוצר מעביר / מכיל
לכל סוג קוד משלו לדוגמא הקוד עבור תוצר שהוא מודל תלת מימדי יהיה - M3
עבור שרטוט דו ממדי הקוד יהיה DR
לטבלה המלאה ניתן לגשת כאן

החלק הבא מתייחס לתפקיד של אותו ארגון/חברה בפרויקט הקידוד לתפקידים אלו מוגדר מראש,
לכל תפקיד קוד משלו לדוגמא הקוד עבור אדריכל הוא האות A
עבור  קבלן האות W
לטבלה המלאה ניתן לגשת כאן

החלק הבא מתייחס למספר הסידורי של הקובץ. תמיד יש להשתמש במספר זה ברצף עם אפסים תחילה
כלומר 0001 0002 וכן הלאה. הקובץ הראשון יהיה 0001 השני 0002 וכן הלאה.

החלקים שבד"כ לא משתמשים בהם:

החלק השביעי של הקידוד הוא סיווג התוצר אולם זהו שדה אופציונלי. 

שדה זה עוזר לתאר את הנכס המיוצג באמצעות מילון העזר שנבחר, למשל הגרסה האחרונה של Uniclass.

החלק התשיעי הוא קוד ההתאמה לשלב הפרויקט לדוגמא תוצר בשלב עבודה יקרא S0, תוצר לשלב המכרז יקרא D2 וכדומה הקוד תמיד יהיה אחד או שני תווים המפורטים בטבלה המלאה כאן

החלק האחרון והעשירי של אמנת השמות הוא קוד המהדורה,
כלומר כמה פעמים הפקנו את אותו מסמך/תוצר/מודל.